ללוש נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ

פסק דין

התובע מבקש, כי הנתבעת תפצה אותו לאחר שלטענתו, היא איחרה לנתק אותו משירותיה. לטענתו, על פי החוק להגנת הצרכן, היה על הנתבעת לבטל את העסקה תוך שלושה ימי עסקים ממסירת ההודעה לנתבעת.

בכתב התביעה נכתב, כי ב-05/08/09 הודיע הנתבע, כי הוא מעוניין להתנתק משירותי הנתבעת לאחר שהתחבר לחברה מתחרה. ביום 12/08/09 גילה התובע, כי, ככל הנראה, מחמת טעות או אי הבנה, הוא נחשב אצל הנתבעת כמי שאינו מבקש להתנתק, ולכן – מסר הודעת ניתוק פעם נוספת. הנתבעת תיאמה עמו את איסוף הציוד ליום 01/09/09. התובע חויב באותו תאריך בסך של 251 ₪. התובע נותק לצמיתות משירותי הנתבעת רק ביום 02/09/09. התובע טען שמאחר שהנתבעת לא עמדה בהוראות החוק – יש לפצותו. התובע העמיד את סכום התביעה על סך של 13,056 ₪. סכום זה כולל בתוכו פיצוי בגין הוצאות טלפון ובגין עגמת נפש.

בכתב ההגנה טענה התובעת, כי היא הסבירה לתובע לכל אורך הדרך, כי הוא יזוכה רטרואקטיבית על כל החיובים שנגבו ממנו עד ליום הניתוק ואיסוף הציוד ממעונו, וזאת החל מיום 07/08/09 – יומיים לאחר בקשת הניתוק הראשונה. למחרת הודעת הניתוק שמסר התובע, ניסו נציגי הנתבעת ליצור עמו קשר על מנת לתאם מועד לאיסוף הממירים, אולם ללא הצלחה. נציגת הנתבעת הצליחה לשוחח עמו רק ביום 12/08/09 – שיחה שבה סוכם, כי בקשת הניתוק מבוטלת מאחר שהתובע לא יכול היה לקבוע עם הנתבעת מועד לניתוק. בשלב מאוחר יותר הודיע התובע, כי הוא חוזר בו מהסכמתו לבטל את מועד הניתוק ונקבע עמו מועד לאיסוף הממירים. ב-02/09/09, עוד לפני הגשת התביעה, זיכתה הנתבעת את התובע זיכוי רטרואקטיבי של הסכום שנגבה ממנו. לאור כל זאת, סבורה הנתבעת, כי אין מקום לתביעה ודינה להידחות.

בדיון שהתקיים לפניי טען התובע, כי הוא מסכים לצורך הדיון שהוא מסר את הודעת הניתוק ב-12/08/09. התובע גם הודה שקיבל את הסכומים ששילם מהנתבעת בחזרה. לדבריו, הוא לא מצא לנכון לציין זאת בכתב התביעה מאחר שלא על זה הוא תובע, כי אם על עצם אי העמידה בדרישות החוק. לשאלת ביהמ"ש האם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות פיצוי במקרה דנן הוא השיב, כי אין נסיבה מיוחדת, אולם החוק לא מחייב אותו בהוכחת נזק על מנת לקבל את הפיצוי.

נציג הנתבעת הסביר בדיון, כי על פי שיטת העבודה של הנתבעת, הלקוחות מחויבים לתשלום מראש, בתחילת החודש, וכי ייתכן שזו הסיבה להפרשי הזמנים בזיכוי חשבון התובע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה.

גם אם הנתבעת לא ניתקה את התובע משירותיה בדיוק שלושה ימי עסקים לאחר מסירת הודעת הניתוק שלו, לא מצאתי, כי יש מקום לחייבה בפיצוי כלשהו לתובע. שוכנעתי, כי פעולת הנתבעת הייתה בתום לב. הנתבעת חייבה את התובע בגין תשלום עד המועד שבו קיבלה את ציוד הקצה לידיה, ולאחר מכן דאגה להשיב לתובע את מלוא כספו. נציגת הנתבעת גם הבהירה זאת לתובע בשיחות שניהלה עמו. גם אם החוק לא מחייב הוכחת נזק - במקרה דנן אין מקום לפסוק פיצוי לטובתו של התובע, ודאי שלא בסכום הנתבע.

אשר על כן, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, לא ניתן צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתנה והודעה היום י"ז תמוז תש"ע, 29/06/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: